מחקר קליני: התערבות טיפולית בחטטת כרונית בקרב מתבגרים
מאת: פרופ' קליוסטרו שוורץ, המכון לחקר התנהגויות בלתי נשלטות
בשיתוף: ד"ר דויד קופרפילד, המחלקה לטיפול בסקרנות יתר

תקציר
מחקר זה בוחן את יעילות שיטת "השיקוף ההפוך" בטיפול בתסמונת החטטת הכרונית (Chronic Nosiness Syndrome – CNS) בקרב מתבגרים. המחקר התמקד במקרה בוחן של קוסם ואומן חושים נער בן 16, המכונה במחקר "עמיצור" (שם בדוי), הסובל מדחף בלתי נשלט לחטט בחפצים של אחרים.

שיטות המחקר
המחקר התבסס על פרוטוקול התערבות חדשני המכונה "מודל הבומרנג החטטני", הכולל:

• הפעלת טריגר מבוקר בסביבה טבעית
• תיעוד תגובות באמצעות מצלמות נסתרות
• שימוש בטכניקת "זריעת פיתיונות" מדורגת
• מדידת רמת ה-FOMO (Fear Of Missing Objects) לפני ואחרי

כלי המחקר

1. סולם חטטנות מתוקף (1-10):

• 1 = מציץ בעדינות
• 5 = פותח מגירות בהיחבא
• 10 = בודק במקרר זר מה יש לאכול

1. מדד התערבות חפצית:

• קלפים אקראיים
• טישו משומש (מזויף)
• גולות בצבעים מסיחי דעת
• פתק מתוחכם עם מסר טיפולי

תוצאות
לאחר החשיפה לפרוטוקול ההתערבות, נצפו התופעות הבאות:

• ירידה של 47% ברמת החטטנות הספונטנית
• עלייה של 82% במודעות לפרטיות של אחרים
• התפתחות תגובת "הלם החטטן" (Nosey Shock Syndrome – NSS)
• שיפור משמעותי ביכולת לשבת על הידיים

דיון
ממצאי המחקר מעידים כי שיטת "השיקוף ההפוך" יעילה במיוחד בטיפול בחטטנות כרונית. התגובה המיידית של הנבדק ("איך זה מרגיש כשמחטטים לך בתיק?!") מעידה על הפנמה מהירה של המסר הטיפולי.

המלצות להמשך מחקר

1. פיתוח פרוטוקול "תיק-נגד-חטטנות" לשימוש בבתי ספר
2. בחינת השפעת מקרר נעול על רמות החרדה של חטטנים כרוניים
3. פיתוח אפליקציית מעקב: "החטטן היומי"

נספח א': סולם תגובות נפוצות לטיפול

• "אוי ואבוי, איך זה קרה?!"
• "מי נגע לי בדברים?!"
• "זה בדיוק מה שאני עושה לאחרים!"
• "הבנתי את המסר, אני אפסיק לחטט"
• "אפשר בבקשה להחזיר את הקלפים למקום?"

מסקנות
שיטת הטיפול המוצעת מוכיחה כי לעיתים הדרך הטובה ביותר לטפל בחטטנות היא לתת לחטטן לחוות את התחושה בעצמו. כפי שאמר החוקר המפורסם ד"ר הודיני: "לפעמים צריך קסם קטן כדי לרפא הרגל גדול".

הערת שוליים: מחקר זה לא כלל פגיעה בחפצים אישיים והתבצע תחת השגחה קפדנית של קוסם מוסמך.