WANTED זקוק לעזרה פליז


חברים יקרים,

וירטואליים ומציאותיים.

אני פונה אליכם לראשונה בבקשה לסיוע.

לפני כ 45 שנים, בתפקידי כקצין קסמים ראשי בצה"ל (הראשון), הוטל עלי לבקר בכל המקלטים בקריית שמונה, ולהקסים את היושבים בהם. וכך מצאתי עצמי עובר מקלט מקלט, קסם קסם, אשליה אשליה ומסייע לאנשים לשכוח מהדי הפיצוצים.

באחד המקלטים ישבה ילדה צעירה, כבת 5, מפוחדת ומבוישת. הוריה סיפרו שהיא לא אכלה כבר כמה ימים וסובלת מפחד נוראי. אני לא זוכר את המופע מול היושבים במקלט, משום שהוא לא היה שונה מקודמיו באותם הימים. אבל אני כן זוכר את הילדה. אני זוכר איך היא לא הורידה ממני את העיניים, בחנה כל תנועה, בחצי חיוך חשוד. לא ראיתי ילדה מפוחדת – ראיתי ילדה מוקסמת.

כשבוע לאחר מכן אמא שלי סיפרה לי שמישהו חיפש אותי בטלפון (אז לא היו פלאפונים – אם לא ענית, פספסת) כדי למסור לי שכמה ימים לאחר שביקרתי אותם במקלט הבת הקטנה שלהם ביקשה שרוך של נעל כדי לבצע קסם, בדיוק כמו זה שזכרה שביצעתי לפניה. ובכל פעם שהיא הקסימה מישהו היא חייכה יותר ויותר. ורק ביקשו למסור תודה.

כחייל צעיר לא הבנתי שעלי לנצור את הרגע.

החוכמה מגיעה מאוחר והיום אני מבין שבאותו רגע הבנתי מבלי לדעת מה משמעות הקסם עבורי. באותו הרגע נקבע עתידי.

וכעת, אני מחפש את אותה הילדה.

אם אתם זוכרים אותי משנות ה 80 המוקדמות במקלטים בקריית שמונה, ואתם זוכרים את אותה הילדה זה הזמן לסגור מעגל.

אשמח מאד לכל חיבור, קשר שעשוי לסייע לי באיתור מי שבזכותה אני קוסם אמיתי!

בתמונה: אני בסיבובי המקלטים

קליוסטרו קוסם צבאי ראשון בעולם

הילד המבריק


היה היה ילד בשם בן, שגר בעיר קטנה באנגליה. בן היה ילד חכם מאוד, והוא אהב לפתור בעיות. הוא היה גם מאוד מהיר, והוא יכול היה לפתור בעיות מורכבות בזמן קצר מאוד.בן אהב מאוד חדרי בריחה. הוא היה נוסע לחדרי בריחה בכל רחבי הארץ, והוא תמיד היה מצליח לפתור אותם במהירות. השיא שלו היה 9:48 דקות, והוא היה נחוש לשבור את השיא הזה.יום אחד, בן מצא חדר בריחה חדש בעיר שלו. החדר היה מורכב מאוד, והוא ידע שזה יהיה אתגר גדול. בן הקדיש הרבה זמן לתכנון, והוא הגיע לחדר הבריחה מוכן.בן התחיל לפתור את החדר, והוא היה מהיר מאוד. הוא מצא את כל הרמזים, והוא פתר את כל החידות. בן היה כל כך קרוב לשבירת השיא שלו, אבל אז הוא עשה טעות קטנה. הוא לא הבחין ברמז חשוב, והוא היה צריך לחזור אחורה.בן המשיך לפתור את החדר, אבל הוא לא הצליח להשלים אותו בזמן. הוא פתר את החדר ב-9:50 דקות, שזה שתי שניות יותר מהשיא שלו.בן התאכזב שלא הצליח לשבור את השיא שלו, אבל הוא לא ויתר. הוא אמר לעצמו שהוא ימשיך לנסות, והוא יגיע לשיא שלו בסופו של דבר.בן המשיך לפתור חדרי בריחה, והוא תמיד היה משתפר. הוא פיתח טכניקות חדשות, והוא למד איך לפתור חידות מורכבות יותר.יום אחד, בן מצא חדר בריחה חדש בעיר אחרת. החדר היה עוד יותר מורכב מהחדר הקודם, אבל בן היה מוכן. הוא ידע שזה ההזדמנות שלו לשבור את השיא שלו.בן התחיל לפתור את החדר, והוא היה מהיר מאוד. הוא מצא את כל הרמזים, והוא פתר את כל החידות. בן הגיע לסוף החדר, והוא ראה את השעון.9:47 דקות!בן עשה את זה! הוא שבר את השיא שלו! הוא היה כל כך שמח, והוא לא יכול היה להאמין שהוא הצליח.בן המשיך לפתור חדרי בריחה, והוא הפך למומחה מוכר בכל הארץ. הוא כתב ספר על איך לפתור חדרי בריחה, והוא עזר לאנשים רבים אחרים לשבור את שיאי הזמן שלהם.

בן היה ילד חכם ומוכשר, והוא הוכיח שכל דבר אפשרי אם רק מאמינים בעצמך.

Photo by Julia M Cameron on Pexels.com

החלומות של יונת השלום


היה היה אמן חושים בשם אורן. אורן היה אמן מוכשר מאוד, והוא היה מוכר בכל הארץ. הוא ידע לעשות כל מיני דברים מופלאים, כמו לקרוא מחשבות, להעלים חפצים, ולעוף באוויר.

אורן היה אדם טוב לב, והוא תמיד היה רוצה לעזור לאנשים. הוא האמין שחלומות הם חשובים, והוא היה מאמין שהם לפעמים יכולים לתת לנו מסרים חשובים.

לילה אחד, אורן חלם שהוא יושב על ספסל בפארק. הוא הרים את ראשו, וראה יונה לבנה יושבת על כתפו. היונה הייתה יפה מאוד, והיא הביטה בעיניים של אורן בעיניים חכמות.

"אורן," אמרה היונה, "אני צריכה את עזרתך."

"מה את צריכה?" שאל אורן.

"אני נתפסה במשהו," אמרה היונה, "ואני לא יכולה להשתחרר."

אורן הסתכל על כתפו, וראה שרגלה של היונה נתפסה ברשת של צייד.

"אני אעזור לך," אמר אורן.

אורן משך את הרשת, והיונה שוחררה. היונה נעמדה על כתפו של אורן, והיא ליטפה את ראשו בכנפיה.

"תודה לך," אמרה היונה, "אתה טוב לב מאוד."

"לא נורא," אמר אורן. "זה היה רק מה שאני יכול לעשות."

היום למחרת, אורן התעורר מהחלום. הוא קם מהמיטה, והלך לחלון. הוא פתח את החלון, וראה יונה לבנה יושבת על אדן החלון.

אורן חייך. הוא ידע שהיונה מהחלום שלו היא היונה הזו.

אורן פתח את החלון עוד יותר, והיונה נכנסה לחדר. היא עפה סביב החדר, ואז היא התיישב על כתפו של אורן.

"אתה זוכר אותי?" שאל אורן.

"כן," אמרה היונה, "אני זוכרת אותך. אתה האיש שהציל אותי."

"אני שמח שאני יכולתי לעזור," אמר אורן. "מה את עושה כאן?"

"אני פה כדי להגיד לך תודה," אמרה היונה. "אני יונה של שלום, ואני פה כדי להביא לך מסר."

"מה המסר?" שאל אורן.

"העולם זקוק לשלום," אמרה היונה. "אנשים צריכים ללמוד לחיות יחד בשלום ובאהבה."

"אני מסכים איתך," אמר אורן. "אני אעשה כל מה שאני יכול כדי לעזור להביא שלום לעולם."

"אני יודעת שאתה תצליח," אמרה היונה. "אתה אדם טוב לב, ואתה רוצה לעזור לאנשים."

היונה נשארה עם אורן עוד כמה שעות, ואז היא עפה משם. אורן נשאר לבד בחדר, אבל הוא לא היה בודד. הוא ידע שהיונה של השלום תמיד תהיה איתו, והיא תזכיר לו את המסר של השלום.

אורן המשיך להיות אמן חושים, אבל הוא גם החל לדבר על השלום בעולם. הוא אמר שהוא מאמין שכולנו יכולים לחיות יחד בשלום ובאהבה, אם רק ננסה.

אורן דיבר על השלום בכל מקום שבו הלך. הוא דיבר בבתי ספר, במועדונים, ובכנסים. הוא דיבר עם אנשים מכל העולם, והוא ניסה להעביר להם את המסר של השלום.

אורן לא ידע אם הוא יצליח להביא שלום לעולם, אבל הוא היה מוכן לעשות הכל כדי לנסות.

Photo by Pixabay on Pexels.com