יש משהו שמקשר את הודיני לסדר פסח.
לא רק הבריחות. לא רק הכבלים והמנעולים.
הרעיון.
הודיני היה יהודי. בן למשפחת מהגרים. גדל עם הידיעה שכבלים — חיצוניים ופנימיים — הם עובדה של חיים. ומה עשה? הפך את השחרור מהם לאמנות. הוכיח, שוב ושוב, שהגוף כלוא אבל המוח — לעולם לא.
פסח מספר את אותה הסיפור.
לא סיפור של עם שנחלץ פיזית ממצרים. אלא סיפור של מוח שלמד לחשוב אחרת. ויצאנו מעבדות לחרות — מעבדות של תפיסה, של פחד, של ״אי אפשר.״
הימים האלה — עמוסי חדשות, כבדי לב — דורשים מאיתנו משהו שכבר שכחנו שאנחנו יודעים:
לברוח.
לא לאן שהוא. פנימה.
קסם — אמיתי, כזה שגורם לך לפעור פה ולשכוח לרגע שאתה יודע הכל — הוא אחת הדרכים הנדירות לחוות שחרור מנטלי אמיתי. הרגע שבו ההיגיון מכניע, הוא הרגע שבו אתה חופשי.
פסח שמח 🕊️
קליוסטרו
״הדמיון הוא היחיד שאף פעם לא נכנס לכלא״
ישראל קליוסטרו : הקוסם אמר, שווה לשמוע 
כתיבת תגובה